סלון הפזמון

אוֹהֵב אֶת הַשִּׁירִים שֶׁלִּי שְׁקֵטִים

מְחוּבָּר לְעַצֵּב, מָכוּר לְפֹה מִינוֹר

אוֹהֵב אֶת הַצְּלִילִים שֶׁלִּי פְּשׁוּטִים

אֲנִי גִּיטָרָה, לִפְעָמִים אֲנִי כִּינּוֹר

אוֹהֵב אֶת הַשִּׁירִים שֶׁלִּי קְלִיטִים

שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה בָּתִּים, לֹא צָרִיךְ יוֹתֵר

אוֹהֵב לָשִׂים בַּחוֹשֶׁךְ תַּקְלִיטִים

אוֹ לְנַגֵּן אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה בִּפְסַנְתֵּר

תּוֹרִידוּ אֶת הַקֶּצֶב

תְּנוּ לִי מְנוּחָה

רוֹצָה לִשְׁכַּב בְּשֶׁקֶט

בְּלִי כָּל הָרְעָשִׁים

תַּנְמִיכוּ אֶת הַוּוֹלְיוּם

אֲנִי צָרִיךְ לִישׁוֹן

לָקוּם מָחָר עִם שִׁיר חָדָשׁ

וּלְהַתְחִיל

אוֹהֵב אֶת הַיָּמִים שֶׁלִּי קְצָרִים

טִיפּוֹת שֶׁל חוֹרֶף עִם כּוֹס שֶׁל שׁוֹקוֹ חַם

אוֹהֵב לִצְלוֹל עָמוֹק אֶל הַשִּׁירִים

לְהִיטָּעֵן, לִשְׁאוֹב עוֹד כּוֹחַ מִכּוֹחָם

אָז תְּנוּ לִי גּ'וֹנִי מִיטְשֶׁל, דּוֹן מקְּלִין

טִים הָאֲרדִין, הָארִי צָ'אפִּין וְנִיק דְּרֵיְיק

בְּלִי דְּרַיְיב וּבְלִי דִּיסְטוֹרְשֶׁן - רַק בּקְלִין

גִּיטָרָה מְמַלֵּאת לִי אֶת הַלֵּב הָרֵיק

תּוֹרִידוּ אֶת הַקֶּצֶב

תְּנוּ לִי מְנוּחָה

רוֹצָה לִשְׁכַּב בְּשֶׁקֶט

בְּלִי כָּל הָרְעָשִׁים

תַּנְמִיכוּ אֶת הַוּוֹלְיוּם

אֲנִי צָרִיךְ לִישׁוֹן

לָקוּם מָחָר עִם שִׁיר חָדָשׁ

וּלְהַתְחִיל

מִי הוּא זֶה הַבָּא לַהֲעִירֵנוּ

בְּלֵילָהּ בְּחֶלְקַת הַמְּשׁוֹרְרִים

הֲרֵי מִזְּמַן עָזַבְנוּ אֶת עִירֵנוּ

אֲנַחְנוּ רַק שְׁלָדִים מִתְפּוֹרְרִים

מִי מְבַקֵּשׁ לְהַעֲלוֹת דְּמוּתֵנוּ

בָּאוֹב, דַּוְקָא עַתָּה כְּשֶׁהַמְּנוּחָה שְׁלֵמָה

דַּוְקָא כְּשֶׁכְּבָר הִסְכַּנּוּ עִם מוֹתֵנוּ

וְטוֹב לָנוּ עָמֹק בָּאֲדָמָה

בּטְרוּמְפֶּלְדּוֹר, הָס פֶּן תָּעִיר, בְּיָאלִיק

וּטְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי שָׁם שׁוֹכֵב מִמּוּל

רָבנִיצְקִי תַּחַת אֶבֶן מִינִימָלִית

אֲנִי - טָמוּן לִי בְּקִרְיַת שָׁאוּל

מַדּוּעַ בָּאתֶם לְהַחרִיד שֶׁנָּתֶנוּ

וּמָה דָּחוּף כָּל כָּךְ בְּלַיְלָה קַר

אַדְמַת הָאָרֶץ הִיא עַכְשָׁו בֵּיתֵנוּ

אֶת שַׁלְוָתֵנוּ לֹא יַטְרִיד דָּבָר

אִם בָּאתֶם כִּי תּעִיתֶם שׁוּב בַּדֶּרֶךְ

נאמַר לָכֶם - הַמְשִׁיכוּ, שְׂאוּ בְּרָכָה

הִשְׁאַרְנוּ כָּאן פְּלַטְפוֹרְמָה נֶהְדֶּרֶת,

אִחַלְנוּ לַחַיָּל - בְּהַצְלָחָה

לֹא הִשְׁתַּנָּה דָּבָר מֵאָז מַגַּשׁ הַכֶּסֶף

(הַכֶּסֶף רַק מָצָא יִעוּד אַחֵר)

כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בֵּין הַדַּפִּים מֻדְפֶּסֶת

צָרִיךְ קְצָת לְדַפְדֵּף וּלְהִזָּכֵר

​

אַף פַּעַם לֹא הָיָה לָנוּ כָּאן שֶׁקֶט

לְרֶגַע לֹא שָׁכַן כָּאן הַשָּׁלוֹם

כְּשֶׁהַתִּקְוָה נִרְאֵית כְּמִתְרַחֶקֶת

אַתֶּם זָזִים; הִיא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם!

אִם חֲסֵרָה לָכֶם קְצָת אִינְסְפִירְצִיָּה

פִּתְּחוּ אֶת "כּוֹכָבִים בַּחוּץ" עַכְשָׁו

בְּכָל פִּזְמוֹן טְמוּנָה אָסוֹצְיַאצְיָה

בְּכָל חָרוּז יֵשׁ רֶמֶז לְמַצָּב

עכשיו, כְּשֶׁהַיָּרֵחַ עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ

וְעַם-הַסֵּפֶר מְנוֹפֵף בַּחֶרֶב 

לֹא נוֹתַר לַמְּשׁוֹרֵר הַמֵּת אֶלָּא לִלְחֹשׁ:

"לֹא נָשׁוּב אָחוֹר, וְדֶרֶךְ אֵין אַחֶרֶת".

כָּעֵת אֵרֵד אֶל בּוֹר קִבְרֵי לָנוּחַ

אַל תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי וְאֶת רֵעַי

כִּי עַל דָּבָר אֶחָד אֵין כָּל וִכּוּחַ

לֹא לְמַדְתֶּם כְּלוּם מִכָּל שִׁירַי.