שירי זיכרון, שירי מחאה

כבר מגיל צעיר (יחסית) כתבתי שירי זיכרון, ולצערי לאורך השנים נוספו עוד סיבות והזדמנויות לכתוב שירים כאלה. בהדרגה מצאתי את עצמי כותב יותר ויותר שירי מחאה, חלקם ללחנים מקוריים וחלקם קאברים לשירים מוכרים.

כשהקורונה סגרה את כולנו בבתים, שירי המחאה קיבלו לעיתים גם זווית פארודית. ככל שעובר הזמן וככל שהעולם משתגע, מתערבבים יותר ויותר האבל, המחאה והפרודיה לז׳אנר היברידי.

מדי פעם גם ״מתפלק״ לי שיר בסגנון הטור השביעי של אלתרמן.

ואותך (1994)

כְּאִילּוּ רַק אֶתְמוֹל הָיִיתָ כָּאן אִיתִּי

וְהִנֵּה אַתָּה שָׁם, בְּתוֹךְ אָרוֹן

דָּבָר כְּבָר לֹא מַצְחִיק אוֹ מְרַגֵּשׁ אוֹתִי

אֶצְלִי כָּל יוֹם הוּא יוֹם הַזִּיכָּרוֹן...

צִלְצוּל הַטֵּלֵפוֹן הוּא יִבְבַת צוֹפָר

שְׁתִיקָה הִיא רֶצֶף שֶׁל דּקּוֹת-דּוּמִיָּה

כְּשֶׁאֵין אוֹתְךָ - גַּם מָה שֶׁיֵּשׁ הוּא מְיוּתָּר

כִּי מָה שֶׁיֵּשׁ הוּא לֹא מָה שֶׁהָיָה

וְלֹא אוּכַל לִשְׁכּוֹחַ, וְלֹא אַפְסִיק לִזְכּוֹר

כָּל רֶגַע בְּחַיַּי מוּקְדָּשׁ לְךָ

לַשָּׁוְוא בִּיקַּשְׁתִּי מֵהַזְּמַן שֶׁיַּעֲצוֹר

שֶׁלֹּא אוּכַל לְהִתְרַחֵק מִמְּךָ

כָּל דַּקָּה הִיא הֶעָתִיד שֶׁלֹּא תִּרְאֶה

וְכָל שָׁעָה כְּמוֹ נֶצַח שֶׁעָבַר,

תִּקְתּוּק הַמְּחוֹגִים כְּמוֹ דְּרִיכַת רוֹבֶה

אֲבָל לִצְעוֹק 'חָדַל' כְּבָר מֵאוּחֵר...

אֲנִי תּוֹהֶה, לוּ רַק הָיִיתָ בִּמְקוֹמִי

הַאִם הָיָה קָשֶׁה לְךָ לִבְחוֹר?

אֲנִי הָיִיתִי מְוַותֵּר עַל עֶצֶם קִיּוּמִי

לוּ אַךְ יוּבְטַח לִי אָז שֶׁתַּחְזוֹר

וְלֹא אוּכַל לִשְׁכּוֹחַ, וְלֹא אַפְסִיק לִזְכּוֹר

כָּל רֶגַע בְּחַיַּי יוּקְדַּשׁ לְךָ

לַשָּׁוְוא בִּיקַּשְׁתִּי מֵהַזְּמַן שֶׁיַּעֲצוֹר

שֶׁלֹּא אוּכַל לְהִתְרַחֵק מִמְּךָ

מַבִּיט לְמַעְלָה וְתוֹהֶה אִם יִיתָּכֵן

שֶׁמִּישֶׁהוּ מַבִּיט בַּחֲזָרָה

עַל הָעוֹלָם הַמְּעוָּות וְהַמִּסְכֵּן

בּוֹ אוֹשֶׁר מְחוּלָּק בִּמְשׂורָה...

הַאִם יֵשׁ טַעַם לְבַקֵּשׁ מִפְלָט זְמַנִּי?

הַאִם נִיתָּן בִּכְלָל שֶׁלֹּא לִיפּוֹל?

חַיֵּינוּ הֵם מִשְׁפָּט קָצָר, סִיפּוּר מִשְׁנִי

כָּתוּב בְּסֵפֶר זִיכָּרוֹן גָּדוֹל

​

וְלֹא אוּכַל לִשְׁכּוֹחַ, וְלֹא אַפְסִיק לִזְכּוֹר

כָּל רֶגַע בְּחַיַּי יוּקְדַּשׁ לְךָ

לַשָּׁוְוא בִּיקַּשְׁתִּי מֵהַזְּמַן שֶׁיַּעֲצוֹר

שֶׁלֹּא אוּכַל לְהִתְרַחֵק מִמְּךָ

​

—

לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְבַקֵּשׁ לִי נֶחָמָה

לֹא לְנוֹפֵף בְּדֶגֶל מְחָאָה

אֲבָל כְּשֶׁהִבַּטְתִּי בִּתְמוּנָתְךָ

כְּמוֹ אֶת עַצְמִי רָאִיתִי בַּמַּרְאָה

כל יום (1995)